השעון של דודה רנה

דודה רנה לא ידעה ילדים. הזמנים בתימן היו אחרים והיא ובעלה משה לא זכו לצאצאים אבל את שעון הזהב של רנה מישהי הייתה צריכה לרשת. 
כשמשפחה מתמודדת עם מציאות מורכבת, הפתרונות נוצרים מתוך עצמם, ובמקרה של רנה מתוך אהבה גדולה לאחייניתה אביטל. 
אחרי שהמשפחה נדדה מתימן, הגיעו לאלכסנדריה במצרים ומשם לישראל
רנה הזדקנה ומי שטיפלה בה במסירות הייתה האחיינית אביטל, אמא של תמר.
לימים תמר תספר איך אמה אביטל, פרופסורית לרפואה גריאטרית אימצה אל ליבה את דודתה שהייתה לה כמו אמא שנייה וסבתא שניה לבתה תמר. שהאהבה ששררה ביניהם הייתה חזקה ועצמתית כל כך שהעובדה שרנה הייתה ערירית לא שינתה את האהבה שלה לאחייניתה וילדיה. 
את השעון העבירה אביטל לתמר ותמר הביאה אותו אלי, לאחר שלא היה ניתן לתקן אותו הפכנו אותו בעדינות ורגישות לצמיד יהלומים שיזכיר לנו את דודה רנה, שהקפידה כל כך על טיפוח ואסתטיקה. 
הסיפורים שלכם הם הדלק שלנו, המנוע והסיבה לקום בבוקר
לרגל יום המשפחה בחרנו לספר את הסיפור של תמה אביטל ורנה. שלוש דורות של נשים מרגשות ומעוררות השראה.